רצפת האפוקסי מורכבת משני רכיבים ‏‏חומר בסיס וחומר מזרז (מקשה). הרכיבים ‏מגיעים במצב נוזלי, או צמיגי, לאחר ערבובם נוצרת ריאקציה כימית, ‏הגורמת להתקשות החומר תוך 12 עד 48 ‏שעות  (בהתאם: לחומר הגלם בו נעשה שימוש, הטמפרטורה והלחות היחסית).‏ קיימים  סוגים רבים של הרכבים כימיים לחומרי הבסיס ולחומרים המקשים, היוצרים מערכות שונות, שמתאימות ‏לשימושים מגוונים: ציפויים אנטי סטטיים, ציפויים לחדרי  ‏קירור, ציפויים העמידים בשינוע כבד ושחיקה חריפה במיוחד, המיועדים לאזורים ‏תעשייתיים, ציפויים דקורטיביים ועוד.

שיטות יישום

קיימות שלוש שיטות יישום עיקריות למערכות אפוקסי או פוליאורטן:

צביעת אפוקסי: בשיטה זו מיישמים תחילה ‏ פריימר אפוקסי על גבי התשתית הקיימת, ‏כדי שייקשר בינה ובין שכבות הציפוי העליונות. כאשר  ‏שכבת הפריימר מתייבשת, צובעים את המשטח ‏בשתי שכבות של צבע אפוקסי. העובי  הסופי של ‏הציפוי הוא כ – 400 מיקרון (0.4 מ"מ).

אפוקסי בעל פילוס עצמי (LevellingSelf): שיטה זו  ‏מתאימה למטרות דקורטיביות והיא הפופולרית ‏מבין שיטות האפוקסי. מתקבלת  רצפה בעלת ‏משטח אחיד בגמר חלק מבריק, ובגוון המבוקש. עובי הרצפה יכול לנוע בין 1000 ל 3000 מיקרון (1 – 3 ממ`).

אפוקסי רב שכבתי (Multi Layer): בשיטה זו ‏משתמשים בדרך כלל ברצפות תעשייתיות. ‏בשכבות העליונות של היציקה מפזרים ‏גרגרי קוורץ  סיליקטים, או זכוכית, על מנת ליצור משטח ‏מחוספס, המונע החלקה, הרצפה בעלת  עמידות גבוהה בשחיקה. עובי הרצפה הסופי נע בין 2000 ל 6000 מיקרון (2– 6  ממ`). היישום במערכת זו נעשה בעזרת "הליקופטר" ייעודי לציפויים סינתטיים.  ההליקופטר המחליק את הרצפה, מיישר את פני הציפוי ומהדק את המרקם.

הכנת התשתית:
התשתית חייבת להיות יציבה, מפולסת ונקייה ‏מכתמי שמן וחלקים רופפים. בנוסף, יש לוודא כי לחות הבטון ‏אינה עולה על 4 אחוזים. חיוני ללטש / לכרסם ‏היטב את התשתית לפני תחילת העבודה, על מנת ‏לאפשר חיבור – הדבקה מושלמת ליציקת  האפוקסי. ‏על המשטח להיות בעל יכולת ספיגה. משטחי ‏פורצלן, קרמיקה, ריצוף  טרצו בעלי גימור חלק או גלזורה אינם סופגים ולכן יש קושי לצקת עליהם ציפוי  אפוקסי. ‏

על קושי זה ניתן להתגבר במספר אופנים:‏ ‏פירוק הריצוף הקיים (ללא הוצאת החול) ‏והתקנת  ריצוף חדש, מסוג ב´ או ג´, עליו תיושם ‏יציקת האפוקסי. זהו פתרון המאריך  מעט את משך הביצוע, אך עלות העבודה ‏והחומרים קטנה ביחס לשיטות האחרות.‏

  • ‏שיוף והסרת הגלזורה. את הליטוש יכול לבצע רק איש ‏מקצוע מיומן ובעל ציוד מתאים.‏
  • ‏פירוק הריצוף והחול, עד לחשיפת שכבת ‏הבטון  הקונסטרוקטיבי. אופציה זו בעייתית, בגלל שעל ‏שכבת הבטון שנחשפה יש לצקת  שכבת בטון מיישרת בעובי ממוצע של כ – 10 ס"מ. בנוסף, יש לבצע ‏חישובים  קונסטרוקטיביים על מנת לבדוק את ‏תקינות העומס שהיציקה החדשה יוצרת, פעולות ושלבים המייקרים את עלות העבודה.